ספריית פנימי

סוגיות הש"ס לפי נושאים › ספר עבודה

הלכות עבודת יום הכפורים

188 קטעי גמרא, לפי ציוני העין משפט. כל הלכה מובילה ללשון הרמב"ם, וכל קטע לעמוד הגמרא.

פרק א

הלכה א ביום הצום מקריבין תמיד בשחר ותמיד בין הערבים כסדר כל יום ויום ומקריבין מוסף …

  • מנחות צט ע"ב · יד חל יום כיפורים להיות בשבת, החלות מתחלקות לערב. חל להיות בערב שבת, …

הלכה ב עבודת כל חמש עשרה בהמות אלו הקריבין ביום זה אינה אלא בכהן גדול בלבד …

  • יומא לב ע"ב · יד יכול לא מירק יהא פסול?! אם כן הויא ליה עבודה באחר, (ותנן): …
  • הוריות יא ע"ב · ו זה וזה שוים בעבודת יום הכיפורים, ומצווים על הבתולה, ואסורים על האלמנה, …
  • הוריות יב ע"ב · ו ומקריב אונן, ואינו אוכל [ואינו חולק]. מקריב חלק בראש, ונוטל חלק בראש, …
  • חולין כט ע"ב · א אם כן הויא ליה עבודה באחר, ותניא: כל עבודת יום הכפורים אינן …

הלכה ג שבעת ימים קודם ליוה"כ מפרישין כהן גדול מביתו ללשכתו שבמקדש ודבר זה קבלה ממשה …

  • יומא ב ע"א · א שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין. ומתקינין …
  • יומא ו ע"א · ו אטו ברשיעי עסקינן? אלא: שמא יבא על אשתו ותמצא ספק נדה.
  • יומא יב ע"ב · א עבודתו מחנכתו. מי לא תניא כל הכלים שעשה משה — משיחתן מקדשתן, …
  • יומא יג ע"א · א הלכה כרבי יוסי, ומודה רבי יוסי שאם עבר ועבד — עבודתו כשרה. …
  • מגילה ט ע"ב · יא במאי אוקימנא — דלא כרבי מאיר. אימא סיפא: אין בין כהן משמש …
  • נזיר מז ע"ב · ב משוח שעבר ומרובה בגדים — מרובה בגדים עדיף, דמרובה בגדים — עביד …

הלכה ד בשבעת ימים אלו מזין עליו מאפר הפרה בשלישי להפרשתו ובשביעי שהוא ערב יוה"כ שמא …

הלכה ה כל שבעת הימים מרגילין אותו בעבודות זורק את הדם ומקטיר את הקטרת ומטיב את …

  • יומא יד ע"א · ג מתני׳ כל שבעת הימים הוא זורק את הדם, ומקטיר את הקטורת, ומיטיב …
  • יומא יח ע"א · ז מתני׳ מסרו לו זקנים מזקני בית דין, וקורין לפניו בסדר היום, ואומרים …

הלכה ו כל שבעת הימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשקה ערב יום הכפורים עם חשיכה …

  • יומא יח ע"א · ז מתני׳ מסרו לו זקנים מזקני בית דין, וקורין לפניו בסדר היום, ואומרים …
  • יומא יח ע"א · טו תניא סומכוס אמר משום רבי מאיר: אין מאכילין אותו לא ״אב״י״, ואמרי …

הלכה ז בימי בית שני צץ המינות בישראל ויצאו הצדוקין מהרה יאבדו שאינן מאמינין בתורה שבעל …

  • יומא יח ע"ב · ו מתני׳ מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה והעלוהו בית אבטינס, והשביעוהו, ונפטרו …
  • יומא יט ע"ב · ב הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין וכו׳. הוא פורש ובוכה — שחשדוהו …
  • יומא נג ע"א · ב תנו רבנן: ״ונתן את הקטורת על האש לפני ה׳״ — שלא יתקן …

הלכה ח כל לילי יוה"כ כהן גדול יושב ודורש אם היה חכם ואם היה תלמיד דורשים …

  • יומא יח ע"ב · ז אם (הוא) היה חכם — דורש, ואם לאו — תלמידי חכמים דורשים …
  • יומא יט ע"ב · יא מתני׳ בקש להתנמנם, פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדא, ואומרים לו: אישי …

פרק ב

הלכה ב כל עת שישנה הבגדים ויפשוט בגדים ולובש בגדים אחרים טעון טבילה שנאמר ופשט את …

  • יומא יט ע"א · ז ותניא: חמש טבילות ועשרה קדושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום, וכולן …
  • יומא ל ע"א · ו מתני׳ אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיטבול. חמש טבילות …
  • יומא לא ע"ב · ג מתני׳ פשט ירד וטבל, עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי זהב, ולבש, וקידש …
  • יומא לב ע"א · א עשרה קידושין. אלא לרבנן, תשעה הוו! אמרי לך רבנן: קידושא בתרא, כי …
  • יומא לד ע"ב · ז מתני׳ הביאוהו לבית הפרוה, ובקדש היתה. פרסו סדין של בוץ בינו לבין …

הלכה ג כל הטבילות האלו והקידושין כולן במקדש שנאמר ורחץ את בשרו במים במקום קדוש חוץ …

  • יומא יט ע"א · ז ותניא: חמש טבילות ועשרה קדושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום, וכולן …
  • יומא ל ע"א · ו מתני׳ אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיטבול. חמש טבילות …
  • יומא ל ע"א · ח רבי יהודה אומר: סרך טבילה היא זו, כדי שיזכור טומאה ישנה שבידו …
  • יומא ל ע"ב · ב ולבן זומא מי מחיל? והתניא: כהן גדול שלא טבל ולא קידש בין …
  • זבחים יט ע"ב · ד תנו רבנן: כהן גדול שלא טבל ושלא קידש בין בגד לבגד ובין …

הלכה ד היה כהן גדול זקן או חולה מלבנין עששיות של ברזל באש מבערב ולמחר מטילין …

  • יומא לא ע"ב · ה אם היה כהן גדול זקן או איסטניס מחמין לו חמין, ומטילין לתוך …
  • יומא לד ע"ב · ד אם היה כהן גדול זקן או איסטניס וכו׳. תניא, אמר רבי יהודה: …

הלכה ה בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור כשאר הכהנים והיום מקדש מקיתון …

  • יומא מג ע"ב · י בכל יום היה חותה בשל כסף ומערה בתוך של זהב, והיום חותה …
  • יומא מג ע"ב · טז בכל יום היו שם ארבע מערכות, והיום חמש, דברי רבי מאיר. רבי …
  • יומא מד ע"ב · י והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס. מאי טעמא? משום חולשא דכהן …
  • יומא מד ע"ב · טו בכל יום היתה כבידה, והיום קלה. תנא, בכל יום היתה גלדה עבה, …
  • יומא מה ע"א · ה והיום (עולין) באמצע (ויורדין) באמצע. מאי טעמא — משום כבודו דכהן גדול.
  • יומא מה ע"א · ו בכל יום כהן [גדול] מקדש ידיו ורגליו מן הכיור וכו׳. מאי טעמא …
  • יומא מה ע"א · ח רבי יוסי אומר: בכל יום שלש, והיום ארבע. אחת של מערכה גדולה, …

הלכה ו זה שנאמר בתורה וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל מפי השמועה למדו …

  • יומא לה ע"ב · יד מתני׳ בא לו אצל פרו, ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח, ראשו …
  • יומא לו ע"ב · ז אלא כך היה מתודה: חטאתי ועויתי ופשעתי לפניך אני וביתי וכו׳. וכן …
  • יומא לט ע"א · ז נתנן על שני השעירים, ואומר: ״לה׳ חטאת״. רבי ישמעאל אומר: לא היה …
  • יומא לט ע"ב · י נתנן על שני השעירים. תנו רבנן: עשר פעמים מזכיר כהן גדול את …
  • יומא מ ע"ב · ג רבי שמעון אומר: ״לכפר עליו״, בכפרת דברים הכתוב מדבר.
  • מגילה כ ע"ב · יג ולוידוי פרים, דיליף ״כפרה״ ״כפרה״ מיום הכפורים. דתניא גבי יום הכפורים: ״וכפר …

הלכה ז כל הכהנים והעם העומדים בעזרה כשהם שומעים את השם המפורש יוצא מפי כהן גדול …

  • יומא סו ע"א · יא והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים שם המפורש שהוא יוצא מפי כהן …
  • מגילה כ ע"ב · ו מתני׳ כל היום כשר לקריאת המגילה, ולקריאת ההלל, ולתקיעת שופר, ולנטילת לולב, …
  • מגילה כ ע"ב · ז ולוידוי הפרים, ולוידוי מעשר, ולוידוי יום הכפורים.

פרק ג

הלכה א שני הגורלות אחד כתוב עליו להשם ואחד כתוב עליו לעזאזל והם כשרים מכל דבר …

  • יומא לז ע"א · ד מתני׳ בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח, הסגן מימינו וראש בית אב …
  • יומא לז ע"א · יב וקלפי היתה שם ובה שני גורלות. תנו רבנן: ״ונתן אהרן על שני …
  • יומא לז ע"א · יג יכול יתן שנים על זה ושנים על זה, תלמוד לומר: ״גורל אחד …
  • יומא לט ע"א · ו טרף בקלפי , והעלה שני גורלות, אחד כתוב עליו ״לשם״, ואחד כתוב …
  • יומא לט ע"א · ט אמר רבא: קלפי של עץ היתה, ושל חול היתה, ואינה מחזקת אלא …

הלכה ב היכן מגריל במזרח העזרה בצפון המזבח מניחין שם הקלפי ומעמידין שני השעירים פניהן למערב …

  • יומא לז ע"א · ד מתני׳ בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח, הסגן מימינו וראש בית אב …

הלכה ג טרף בקלפי והעלה שני הגורלות בשתי ידיו לשם שני השעירים ופותח ידיו אם של …

הלכה ד וקושר לשון זהורית משקל שתי סלעים בראש שעיר המשתלח ומעמידו כנגד בית שלוחו ולנשחט …

  • שבת פו ע"א · ב מתני׳ מנין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שתהא טמאה? שנאמר: ״היו נכנים …
  • יומא מא ע"ב · ט מתני׳ קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח, והעמידו כנגד בית שילוחו, …
  • יומא מב ע"א · א של פרה — משקל עשרה זוז, ושל שעיר המשתלח — משקל שני …

הלכה ה ומכניס דמן להיכל ומזה מדם שניהן ביום הזה ארבעים ושלש הזיות ואלו הן:מזה תחילה …

  • יומא טו ע"א · יג לא מצינו דמים שחציין למעלה וחציין למטה. ולא? והתנן: הזה ממנו אחת …
  • יומא טו ע"א · יד כמצליף. מאי ״כמצליף״ — מחוי רב יהודה, כמנגדנא.
  • יומא נג ע"ב · י מתני׳ משניטל ארון, אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים, ושתייה היתה נקראת, …
  • יומא נג ע"ב · יא ולא היה מתכוון להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף. וכך היה …
  • יומא נג ע"ב · יב הביאו לו את השעיר, שחטו, וקבל במזרק את דמו, נכנס למקום שנכנס, …
  • יומא נה ע"א · א כמנגדנא. תנא, כשהוא מזה — אינו מזה על הכפורת, אלא כנגד עוביה …
  • יומא נה ע"א · יג אחת, אחת ואחת, אחת ושתים. תנו רבנן: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, …
  • יומא נה ע"א · טו דכולי עלמא מיהת הזאה ראשונה צריכה מנין עם כל אחת ואחת, מאי …
  • יומא נו ע"ב · יד והזה ממנו על הפרוכת כנגד ארון מבחוץ. תנו רבנן: ״וכן יעשה לאהל …
  • יומא נו ע"ב · טו מה לפני לפנים, אחת למעלה ושבע למטה מדם הפר — כך מזה …
  • יומא נח ע"ב · ג ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה, חוץ מזו שהיתה לפניו, שהיה נותן …
  • זבחים לח ע"א · יד לא מצינו דמים שחציין למעלה וחציין למטה. ולא?! והתנן: הזה ממנו אחת …
  • זבחים לח ע"א · טז הזה על טהרו של מזבח שבע פעמים.

הלכה ו וכל אלו הארבעים ושלש הזיות טובל אצבעו בדם טבילה על כל הזייה לא שיזה …

  • יומא נח ע"ב · ג ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה, חוץ מזו שהיתה לפניו, שהיה נותן …

הלכה ז ואח"כ משלח את השעיר החי ביד איש המוכן להוליכו למדבר והכל כשרים להוליכו אלא …

  • יומא סו ע"א · יא והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים שם המפורש שהוא יוצא מפי כהן …
  • יומא סז ע"א · א תשעים ריס, שבעה ומחצה לכל מיל. על כל סוכה וסוכה אומרין לו: …
  • יומא סז ע"א · ב מה היה עושה? חולק לשון של זהורית חציו קשור בסלע, וחציו קשור …
  • יומא סז ע"א · ו על כל סוכה וסוכה אומרים לו: הרי מזון והרי מים. תנא: מעולם …
  • יומא סז ע"ב · יג מתני׳ בא לו אצל פר ושעיר הנשרפין, קרען, והוציא את אימוריהן, נתנן …
  • יומא סז ע"ב · יד קלען במקלעות והוציאן לבית השריפה. ומאימתי מטמאין בגדים — משיצאו חוץ לחומת …
  • יומא סז ע"ב · טז ״קלען במקלעות״. אמר רבי יוחנן: כמין קליעה. תנא: לא היה מנתחן ניתוח …
  • יומא סח ע"ב · ז מתני׳ אמרו לו לכהן גדול: הגיע שעיר למדבר. ומניין היו יודעין שהגיע …
  • ראש השנה לא ע"ב · יד ועדיין היו מציצין ורואין, הלבין — היו שמחין, לא הלבין — היו …
  • חולין יא ע"ב · ב וכי תימא, מאי נפקא לן מינה? הא אין גורל קובע לעזאזל אלא …
  • כריתות יד ע"א · יז אלא אי איתמר דרפרם על הדא איתמר, דתניא: ״ושלח ביד איש עתי״, …

הלכה ח כיון שהגיע שעיר למדבר יצא כהן גדול לעזרת הנשים לקרות בתורה ובזמן קריאתו שורפין …

  • יומא סח ע"ב · טו הרואה כהן גדול כשהוא קורא — אינו רואה פר ושעיר הנשרפין, והרואה …

הלכה ט קריאה זו אינה עבודה לפיכך אם רצה לקרות בבגדי חול לבנים משלו קורא ואם …

הלכה י כיצד הוא קורא יושב בעזרת הנשים וכל העם עומדין לפניו וחזן הכנסת נוטל ספר …

  • יומא סח ע"ב · יג חזן הכנסת נוטל ספר תורה, ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, …
  • סוטה מ ע"ב · ג מתני׳ ברכות כהן גדול כיצד? חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לו …
  • סוטה מ ע"ב · ט כדאמר רב חסדא: בעזרת נשים, הכא נמי בעזרת נשים.
  • סוטה מא ע"א · ט ״ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה״. וליכרכיה לספר וליקרי! אמר רב הונא …
  • סוטה מא ע"א · י וליתי ספר תורה אחרינא וליקרי! רב הונא בר יהודה אמר: משום פגמו …
  • סוטה מא ע"א · יב תלתא גברי בתלתא סיפרי — ליכא פגמא, חד גברא בתרי סיפרי — …

הלכה יא בעת שקורא מברך לפניה ולאחריה כדרך שמברכין בבית הכנסת ומוסיף לאחריה שבע ברכות ואלו …

  • סוטה מא ע"א · יג ומברך עליה שמנה ברכות כו׳. תנו רבנן: [מברכין] על התורה כדרך שמברכין …

פרק ד

הלכה א סדר כל המעשים שביום זה כך הוא:כחצות הלילה מפיסין לתרומת הדשן ומסדרין את המערכה …

  • פסחים עה ע"ב · ח אלא אמר רבא, תריץ הכי: ״גחלי״ — יכול עוממות ולא לוחשות, תלמוד …
  • יומא טו ע"א · ה אימא סיפא: הביאו לו את התמיד, קרצו ומרק אחר שחיטה על ידו, …
  • יומא לא ע"ב · ב פרסו סדין של בוץ וכו׳. מאי שנא של בוץ? כדאמר רב כהנא: …
  • יומא לא ע"ב · ג מתני׳ פשט ירד וטבל, עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי זהב, ולבש, וקידש …
  • יומא לב ע"ב · יג וכן אמר רבי יוחנן: ברוב שנים. ואף ריש לקיש סבר ברוב שנים, …
  • יומא לה ע"ב · יד מתני׳ בא לו אצל פרו, ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח, ראשו …
  • יומא מ ע"ב · א ״יעמד חי לפני ה׳ לכפר עליו״, עד מתי יהיה זקוק לעמוד חי? …
  • יומא מא ע"ב · ט מתני׳ קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח, והעמידו כנגד בית שילוחו, …
  • יומא מג ע"ב · ט מתני׳ שחטו וקבל במזרק את דמו, ונותנו למי שהוא ממרס בו על …
  • יומא מג ע"ב · יג בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערבים, והיום מוסיף מלא חפניו. …
  • יומא מג ע"ב · יז גמ׳ והכתיב: ״וכל אדם לא יהיה באהל מועד״? אמר רב יהודה: תני …
  • יומא מז ע"א · א הוציאו לו את הכף ואת המחתה, חפן מלא חפניו ונתן לתוך הכף. …
  • יומא מז ע"א · ח זו מרובה, וזו מועטת. ואפילו בזמן ששניהן שוין, וכמעשה דרבי ישמעאל בן …
  • יומא מח ע"א · ג בעי רב פפא: מלא חפניו שאמרו — מחוקות, או גדושות? אמר ליה …
  • יומא מט ע"א · א מיתיבי: זר, ואונן, שיכור, ובעל מום, בקבלה ובהולכה ובזריקה — פסול. וכן …
  • יומא מט ע"ב · א כיצד הוא עושה? אוחז את הבזך בראש אצבעותיו, ויש אומרים בשיניו, ומעלה …
  • יומא נא ע"ב · ה מתני׳ היה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכת המבדילות בין הקדש …
  • יומא נב ע"ב · ט הגיע לארון — נותן את המחתה בין שני הבדים. צבר את הקטרת …
  • יומא נב ע"ב · יח אמר אביי: תנאי היא. ואמר אביי: מסתברא כמאן דאמר פנימה שהיא חוצה …
  • יומא נג ע"ב · ו ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון. מאי מצלי? רבא בר רב אדא ורבין …
  • יומא נג ע"ב · ז רב אחא בריה דרבא מסיים בה משמיה דרב יהודה: לא יעדי עביד …
  • יומא נג ע"ב · י מתני׳ משניטל ארון, אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים, ושתייה היתה נקראת, …
  • יומא ע ע"א · כג רבי עקיבא דתוספתא מאי היא? דתניא, רבי עקיבא אומר: פר העולה ושבעת …
  • תענית כד ע"ב · יב אמר רב יוסף: מאי אהניא ליה צלותא דכהן גדול לגבי רבי חנינא …
  • תענית כד ע"ב · יג אלא: אם שחונה — תהא גשומה וטלולה. ואל יכנס לפניך תפילת עוברי …
  • זבחים יד ע"ב · א שיכור, ובעל מום; בקבלה בהולכה בזריקה – פסול. וכן יושב, וכן שמאל! …
  • זבחים כ ע"א · ח דקתני רישא: בא לו אצל פרו; ופר היה עומד בין האולם ולמזבח, …
  • מנחות יא ע"א · טו אמר רב פפא: פשיטא לי, ״מלא חפניו״ כדחפני אינשי. בעי רב פפא: …
  • חולין י ע"ב · יא אמר ליה רבא: דקאמרת יציאה דרך אחוריו לא שמה יציאה – כהן …
  • חולין כט ע"א · כג לפי ששנינו: הביאו לו את התמיד, קרצו ומירק אחר שחיטתו על ידו, …
  • כריתות ו ע"ב · ה ושלש מנין יתירין שמהן כהן גדול מכניס מלא חפניו ביום הכפורים, נותן …

הלכה ב בשעת הקטרת הקטורת בקדש הקדשים כל העם פורשים מן ההיכל בלבד ואינן פורשים מבין …

  • יומא מד ע"א · ו תנן התם: פורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה. אמר רבי אלעזר: לא …
  • יומא מד ע"א · ז מתיב רב אדא בר אהבה, ואמרי לה כדי, רבי יוסי אומר: כשם …
  • יומא נג ע"ב · י מתני׳ משניטל ארון, אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים, ושתייה היתה נקראת, …
  • יומא נג ע"ב · יא ולא היה מתכוון להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף. וכך היה …
  • יומא נג ע"ב · יב הביאו לו את השעיר, שחטו, וקבל במזרק את דמו, נכנס למקום שנכנס, …
  • יומא נו ע"ב · יג אמר ליה: חדא כרבנן וחדא כרבי יהודה?! אימא: הניח דם השעיר, ונטל …
  • יומא נח ע"ב · א מתני׳ ״ויצא אל המזבח אשר לפני ה׳״, זה מזבח הזהב. התחיל מחטא …
  • יומא נח ע"ב · ג ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה, חוץ מזו שהיתה לפניו, שהיה נותן …
  • יומא נח ע"ב · ה תלמוד לומר: ״ויצא אל המזבח״. היכן היה — לפנים מן המזבח.
  • יומא נט ע"א · א ואי בעית אימא: אי סבירא לן הקפה ברגל — דכולי עלמא לא …
  • יומא נט ע"א · י מיתיבי: כשהוא מזה — אינו מזה לא על גבי האפר ולא על …
  • יומא נט ע"א · יא תניא, חנניא אומר: בצד צפוני הוא נותן, רבי יוסי אומר: בצד דרומי …
  • יומא סו ע"א · י מתני׳ בא לו אצל שעיר המשתלח, וסומך שתי ידיו עליו ומתודה. וכך …
  • יומא סז ע"ב · יג מתני׳ בא לו אצל פר ושעיר הנשרפין, קרען, והוציא את אימוריהן, נתנן …
  • יומא סז ע"ב · יד קלען במקלעות והוציאן לבית השריפה. ומאימתי מטמאין בגדים — משיצאו חוץ לחומת …
  • יומא ע ע"א · יא מתני׳ אם בבגדי בוץ קורא, קדש ידיו ורגליו. פשט, ירד וטבל, עלה …
  • יומא ע ע"א · יד הביאו לו בגדי לבן ולבש, וקדש ידיו ורגליו. נכנס להוציא את הכף …
  • יומא ע ע"א · טו הביאו לו בגדי זהב ולבש, וקדש ידיו ורגליו, ונכנס להקטיר קטורת של …
  • יומא ע ע"א · טז הביאו לו בגדי עצמו ולבש, ומלוין אותו עד ביתו. ויום טוב היה …
  • זבחים מב ע"ב · ז והא תניא ארבעים ושמונה! הא כמאן דאמר שיריים מעכבין, הא כמאן דאמר …
  • זבחים מז ע"א · יג פר ושעיר של יום הכיפורים – שחיטתן בצפון, וקיבול דמן בכלי שרת …
  • זבחים נב ע"א · ח תניא כוותיה דרב פפא: ״ואת כל הדם ישפך״ – מה תלמוד לומר …
  • תמורה ה ע"ב · י ואביי, האי סברא מנא ליה? מ״ולקח מדם הפר ומדם השעיר״, והלא דם …
  • תמיד לג ע"א · יג פרשו העם, והקטיר והשתחוה ויצא.

פרק ה

הלכה א כל עבודות שעובד בבגדי לבן בפנים בהיכל צריך לעשותן על הסדר שביארנו ואם הקדים …

הלכה ב קטרת שחפנה קודם שחיטת הפר לא עשה כלום אע"פ שהחפינה בעזרה צורך פנים בעבודת …

  • יומא ס ע"ב · ז אמר רבי חנינא: קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר — לא עשה …
  • יומא ס ע"ב · ח אפילו תימא רבי יהודה, צורך פנים — כפנים דמי. תנן: אם עד …
  • יומא סא ע"א · ב אמר עולא: שעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר — לא עשה …

הלכה ד הקדים דם השעיר לדם הפר בקדש הקדשים קודם שיגמור עבודתו יזה מדם הפר כמצותו …

  • יומא ס ע"א · ט מתני׳ כל מעשה יום הכפורים האמור — על הסדר. אם הקדים מעשה …

הלכה ה נשפך הדם עד שלא גמר מתנות שבקדש הקדשים יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחילה …

  • יומא ס ע"א · ט מתני׳ כל מעשה יום הכפורים האמור — על הסדר. אם הקדים מעשה …
  • זבחים מב ע"א · ה והאמר רבא: ומודה רבי אליעזר בדמים; דתנן, רבי אליעזר ורבי שמעון אומרים: …

הלכה ו גמר מתנות שבקדש הקדשים והתחיל במתנות שבהיכל ונשפך הדם עד שלא גמר יביא דם …

  • יומא סא ע"א · ז מכאן אמרו: נתן מקצת מתנות שבפנים ונשפך הדם — יביא דם אחר …

הלכה ז גמר מתנות שבהיכל והתחיל ליתן על מזבח הזהב ונשפך הדם עד שלא גמר יביא …

  • יומא סא ע"א · ט גמר מתנות שבהיכל ונשפך הדם — יביא דם אחר ויתחיל בתחילה במתנות …

הלכה ח גמר מתנות המזבח ואחר כך נשפך הדם אינו צריך להביא דם אחר ששפיכת השירים …

  • יומא סא ע"א · ט גמר מתנות שבהיכל ונשפך הדם — יביא דם אחר ויתחיל בתחילה במתנות …

הלכה ט ואין מטמא בגדים ואין נשרף בבית הדשן אלא הפר הזה האחרון שבו נגמרה הכפרה:

  • יומא סא ע"ב · ט תנן התם: וכולן מטמאים בגדים ונשרפין אבית הדשן, דברי רבי אלעזר ורבי …

הלכה י נתערב לו דם הפר בדם השעיר קודם שיגמור ההזיות נותן אחת למעלה ושבע למטה …

  • יומא נז ע"א · יא נתערבו לו דמים בדמים, אמר רבא: נותן אחת למעלה ושבע למטה, ועולה …
  • יומא נז ע"ב · א אלא אמר רבא: נותן שבע למטה לשם פר, וחוזר ונותן אחת למעלה …

הלכה יא נתחלפו הכוסות ולא ידע אי זה הוא כוס דם הפר ואי זה הוא כוס …

  • יומא נז ע"ב · ד מקצת דמים נתערבו לו, ומקצת דמים לא נתערבו [לו], פשיטא: כי יהיב …

הלכה יב קיבל דם הפר בשתי כוסות וקיבל דם השעיר בשתי כוסות ונתערבו מקצת הכוסות ולא …

  • יומא נז ע"ב · ו אמר רב פפא: אפילו למאן דאמר כוס אחד עושה חבירו שירים — …

הלכה יג פר יוה"כ אף על פי שכהן גדול קונה משלו שנאמר פר החטאת אשר לו …

  • יומא מט ע"ב · ג איבעיא להו: שחט ומת, מה הוא שיכנס אחר בדמו? מי אמרינן: ״בפר״ …
  • יומא נ ע"א · יד לא תימא: ״שאין חטאת צבור מתה״, אלא אימא: ״שאין חטאת השותפין מתה״. …
  • יומא נא ע"ב · א ותיפוק לי ד״אשר לו״ אמר רחמנא — משלו הוא מביא.
  • יומא נא ע"ב · ד וליטעמיך, אחיו הכהנים אי לאו דקנו בגויה היכי מכפר להו? אלא שאני …
  • שבועות יד ע"א · ה והאי ״אשר לו״ – להכי הוא דאתא?! האי מיבעי ליה לכדתניא: משלו …
  • חולין כב ע"א · ח חטאת בהמה, דאינה באה אלא מן החולין, מנלן? אמר רב חסדא, דאמר …

הלכה יד שני שעירי יום הכפורים מצותן שיהיו שוין במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחת אע"פ שאינן …

  • יומא סב ע"א · ח שני שעירי יום הכפורים — מצותן שיהיו שניהן שוין במראה ובקומה ובדמים …
  • שבועות יג ע"ב · י ורבי יהודה אמר לך: להכי איתקוש – שיהיו שוים במראה ובקומה ובדמים …
  • חולין יא ע"א · יז רב אחא בר יעקב אמר: אתיא משעיר המשתלח, דרחמנא אמר: ״ולקח את …

הלכה טו מת אחד מהן אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני ואם משהגריל מת …

הלכה טז פר ושעיר של יוה"כ שאבדו והפריש אחרים תחתיהן וקרבו ונמצאו הראשונים ירעו עד שיסתאבו …

  • שבועות יא ע"ב · א וכן שעירי עבודה זרה שאבדו והפריש אחרים תחתיהן – כולן ימותו. דברי …
  • הוריות ו ע"א · יג אמר ליה אביי, שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר: חטאת שותפין אינה מתה, …

הלכה יז המום פוסל בשעיר המשתלח אפילו מום עובר וכן אם נעשה מחוסר זמן נפסל כגון …

  • יומא סג ע"ב · ד מנין שלא יקדישנו מחוסר זמן — תלמוד לומר: ״קרבן״, ״לה׳״ — לרבות …
  • יומא סג ע"ב · יב אין לי אלא כולן, מקצתן מנין? תלמוד לומר: ״מהם״. ״מזבח״, זו זריקת …
  • יומא סד ע"א · א רבא אמר: כגון שהיה לו חולה בתוך ביתו, ושחט אמו ביום הכפורים.
  • יומא סד ע"א · ב וכי האי גוונא מי אסיר? ״לא תשחטו״ אמר רחמנא, והא לאו שחיטה …

הלכה יט חלה השעיר ואין יכול להלך מרכיבו על כתפו ואפילו בשבת:

  • יומא סו ע"ב · ג ״עתי״ ואפילו בשבת. למאי הלכתא? אמר רב ששת: לומר, שאם היה חולה …
  • כריתות יד ע"א · יז אלא אי איתמר דרפרם על הדא איתמר, דתניא: ״ושלח ביד איש עתי״, …

הלכה כ חלה המשלח הרי זה משלחו ביד אחר:

  • יומא סו ע"ב · ז שאלו את רבי אליעזר: חלה, מהו שירכיבהו על כתפו? אמר להם: יכול …

הלכה כא נטמא המשלח הרי זה נכנס למקדש ונוטלו ויוצא שנאמר ביד איש עתי המדברה ביד …

  • יומא סו ע"ב · ו ״עתי״ ואפילו בטומאה. למאי הלכתא? אמר רב ששת: לומר שאם נטמא משלחו …
  • כריתות יד ע"א · יז אלא אי איתמר דרפרם על הדא איתמר, דתניא: ״ושלח ביד איש עתי״, …

הלכה כב דחפו ונפל השעיר ולא מת ירד אחריו וימיתנו בכל דבר שממיתו ואיברי שעיר זה …

  • יומא סו ע"ב · ח דחפו ולא מת, מהו שירד אחריו וימיתנו? אמר להם: ״כן יאבדו כל …
  • יומא סז ע"ב · ה אמר רבא: מסתברא כמאן דאמר מותרין, לא אמרה תורה ״שלח״ לתקלה.
  • מעילה יא ע"ב · ג הניחא למאן דאמר איברי שעיר המשתלח – אין נהנין מהן, אלא למאן …

הלכה כג נפחתה תקרה של היכל לא היה מזה שנאמר באהל מועד:

  • זבחים מ ע"א · ח ורבי שמעון, האי ״באהל מועד״ מאי עביד ליה? ״באהל מועד״ מבעי ליה …

הלכה כד מזבח שלא נתחנך בקטרת לא יזה עליו שנאמר מזבח קטרת הסמים:

  • זבחים מ ע"ב · ד ״מזבח קטרת סמים״ למה לי? שאם לא נתחנך המזבח בקטורת הסמים – …

הלכה כה חסר מן הקטרת אחד מסמניה או מעלה עשן חייב מיתה עליה שנאמר ולא ימות …

  • יומא נג ע"א · ה מלמד שנותן בה מעלה עשן. ומניין שנותן בה מעלה עשן? שנאמר: ״וכסה …
  • יומא נג ע"א · ו ותיפוק ליה — דקא מעייל ביאה ריקנית!
  • יומא נג ע"א · ז אמר רב ששת: הכא במאי עסקינן, כגון ששגג בביאה, והזיד בהקטרה.
  • יומא נג ע"א · ח רב אשי אמר: אפילו תימא הזיד בזו ובזו, וכגון דעייל שתי הקטרות, …

הלכה כז חפינת הקטורת עבודה והמחשבה פוסלת בה וכן חתיית הגחלים לקטורת נפסלת במחשבה שמכשירי קרבן …

  • יומא מח ע"א · יא קא סלקא דעתך: מדפסל טבול יום — פסלה נמי לינה. ומדלינה פסלה …
  • יומא מח ע"ב · א חישב בחתיית גחלים, מהו? מכשירי מצוה כמצוה דמו, או לא? תיקו.

הלכה כח חפן בראשי אצבעותיו או מן הצדדין או ממטה למעלה או שחפן בידו זו ובידו …

  • יומא מז ע"ב · יב אמר רב פפא: פשיטא לי ״מלא חפניו״ כדחפני אינשי. בעי רב פפא: …
  • יומא מח ע"א · ח בעי רב פפא: נתפזר הקטורת ממלוא חפניו, מהו? ידו כצואר בהמה דמי …
  • יומא מט ע"א · ה בעי רב פפא: חפן חבירו, ונתן לתוך חפניו מהו? ״מלא חפניו״ בעינן, …
  • יומא מט ע"א · ו בעי רבי יהושע בן לוי: חפן ומת, מהו שיכנס אחר בחפינתו? אמר …